![]()
|
| המיקרואקלים בגן |
| כל מי שיש לו גינה יודע שלעתים מתרחשים בה דברים מוזרים. לפעמים צמח שמצליח מאוד אצל השכן, לא כל כך מצליח אצלו ולפעמים גינת השכן במרחק לא רב ממנו נפגעת מאירועי קרה באופן חמור ואילו הגינה שלו ניצלת מן הפורענות. ההסבר היחיד לתופעות אלו קשור במושג מיקרואקלים. |
![]() |
|
בכל גינה יש פינות שבהן "האקלים" שונה מזה שבגינה כולה. השוני יכולה להתבטא, למשל, ב-
כל הגורמים הללו יוצרים מעין "אקלים בזעיר אנפין" שהגננים קוראים לו "מיקרואקלים". עד כמה המיקרואקלים הוא "מיקרו", כלומר קטן, תלוי ביחידת השטח שעליה מדברים. האזור שבו שוכן קיבוץ עין-גדי, למשל, ידוע כמקום עם מיקרואקלים מיוחד, השונה מאוד מן הסביבה בגלל היותו שוכן על גבעה (80 מ' מעל פני ים המלח), במקום הנמוך ביותר בעולם (320 מ' מעל לפני הים התיכון) וכל זאת בצל המדבר וליד מעיינות מים חיים. המיקרואקלים הזה מאפשר לקיבוץ לטפח גן בוטני טרופי בלב המדבר. יש מי שעלול לטעון כי אין לעניין חשיבות גדולה שכן מדובר רק באי אילו פינות בגן שבהן שוררים תנאים אחרים, אבל בפועל, זיהוי של מיקרואקלים בגינה יכול לקבוע את גורלה של ערוגה שלימה לחיים או למוות. גדר לבנה קחו, למשל, גדר גבוהה המקיפה את הבית וצבועה בלבן. גדר כזו, הפונה כלפי דרום, סופגת כמות קרינה רבה מאוד. אם נשתול ערוגת ורדים לאורכה עלולים ורדים אלה בקיץ לסבול מאוד מעודף קרינה שמחזיר הקיר הלבן. עדיף לבחור במקום כזה צמח שלא יסבול מעודפי הקרינה, כמו ליגוסטרום או לבן-עלה שייהנו מהמיקרואקלים שנוצר ליד הגדר הלבנה. אגב, גם ריצוף לבן בוהק מחזיר קרינה ועשוי לשנות את התנאים בגינתכם.
קירות בית כהים מיקרואקלים יכול להיווצר גם ליד קירות של בית הצבוע בצבע כהה. ליד קיר כהה כזה, הקולט חום במשך היום, יכול להיווצר בחורף כיס חמים, שבו אפשר יהיה לגדל צמח טרופי גם באזור הנחשב לקריר מדי לצמחים טרופיים. גינת גג חשופה דוגמה קלסית למיקרואקלים הוא גינת הגג. כולנו יודעים שאין דין גינת הגג בבית מסוים כדין הגינה שמסביב לאותו הבית. גינת הגג פרוצה על פי רוב לרוחות, וככל שהבניין גבוה יותר וסביבתו חשופה יותר, הרוחות חזקות יותר. עובדה זו מחייבת בחירה קפדנית יותר של צמחים לגינת הגג. ואכן, בגינות גג חשופות מאוד יש כמה אפשרויות: לבנות שבכות הגנה שונות אשר ימתנו את הרוחות או לשתול צמחים נמוכים שיהיו מוגנים על ידי המעקה הבנוי של הגג. מצד שני, ניתן גם לבחור בצמחייה חסונה במיוחד. בגג כזה יתאים, למשל, עץ תאנה (פיקוס התאנה). בחורף הקשה הוא נכנס לתרדמה ובאביב הוא מתעורר ומתחיל ליהנות מהחום הרב שעל הגג. הכניסה לבית בבתים רבים אפשר לראות איך המבואה לבית מקושטת בעציצים עם צמחים יפים במיוחד כמו בגוניות ממינים וזנים שונים (בגוניה מדורה, בגוניה נוצצת, בגוניה 'כנפי הדרקון' ועוד). בחורף ירושלמי הם עלולים לסבול קצת מן הקור, אבל בקיץ, המבואה מגינה עליהן מפני החום אך משאירה די אור כדי הן תפרחנה.
בגוניות משגשגות בכניסה מוגנת באזור ירושלים.
המפנה הצפוני רבים שותלים בחורף רקפות במפנה הצפוני של הבית או הדירה אך אינם יודעים שבפועל זהו שימוש לא מודע במושג מיקרואקלים. כמו כן, כל אחד יודע, למשל, שפרחי אמנון ותמר השתולים בצד צפון, או במקום שאין בו קרינת שמש חזקה מדי, יחזיקו מעמד אל תוך הקיץ, במיוחד באזורי ההר. גם כאן מנוצלת העובדה שהמפנה הצפוני הוא על פי רוב מפנה ללא קרינה רבה של שמש ישירה והוא מתאים היטב לגידול של צמחים אוהבי צל ואור בלבד.
אזור מקורה גידול קקטוסים וסוקולנטים באזור ההר הוא בעייתי לאו דווקא בגלל הטמפרטורות הנמוכות בחורף. עיקר הבעיה היא עודף לחות בקרקע בגלל הגשמים הגורם לצמחים אלו להירקב בקלות. משום כך, על אלה האוהבים את קבוצת הצמחים הזאת ואינם מוכנים לוותר עליה, למצוא פינה בגינה שאיננה חשופה לגשמים בחורף, למשל מתחת לארגז רוח, או מתחת לרצפה של מרפסת תלויה אשר תשמש מעין גגון להגנה מפני הגשם.
מקומות נמוכים בגינה הבנויה על מדרון האוויר הקר, כמו תמיד, שואף לרדת למטה, למקום הנמוך. לכן הקצה הנמוך של המגרש יהיה מועד לאירועי קרה או הצטברות מי גשם, אם הניקוז אינו תקין. עצם הידיעה שבמקום כזה עלולים להיווצר תנאים קיצוניים אמורה לאותת לבעל הגינה לא לשתול צמחים הרגישים לקרה או במקרה של הצטברות מי גשם – צמחים הרגישים לעודפי מים בקרקע. מובן שתלוי איזה סוג של קרה מתרחש (קצרה או ממושכת ומה הטמפרטורה הנמוכה ביותר בעת אירוע הקרה) אך רובנו יודעים מה התדירות של אירועי הקרה במקום מגורינו ויכולים להיזהר מבעוד מועד משתילת צמחים רגישים מדי. אגב, בגינה במדרון, כדאי מאוד לבנות גדר שאיננה אטומה כדי לאפשר לאוויר הקר לזרום דרכה ולא להצטבר לידה. במקרה זה הגדר מונעת או ממתנת את המיקרואקלים הנוצר על ידי המדרון והקור הגולש על פניו כלפי מטה.
מקומות יבשים או יבשים למחצה לעתים נוצרים בגינה כיסים של קרקע שמסיבות שונות הם יבשים יותר מסביבתם. במקומות כאלה נוצר מיקרואקלים המאפשר לשתול צמחים שונים מאלה השתולים בסביבה. אם המקום מוצף שמש אך יבש כדאי לנצל אותו לשתילת צמחי בר, שאינם אוהבים השקיית קיץ. למשל, אזוביון דגול או מקרב צמחי הבצל והפקעת – חצב מצוי. אם המקום מוצל אך יבש יחסית אפשר לשתול בו צמחים כמו כסמנתיון רחב-עלים היפהפה, שמסוגל לגדול גם בצל וגם ללא כמות גדולה מדי של מים כמו דגניים רבים אחרים.
אם נחזור להבדלים בין הגינה שלכם לגינת השכנים באותה השכונה ולהתנהגות הצמחים השונה בשתי הגינות, נגלה שמאחורי התופעות ה"משונות" הללו עומדים, אם כן, נתונים שונים היוצרים מיקרואקלים שונה בכל אחת מן הגינות.
כתבה: נורית חרמון. |