לדף הבית
OpenCube CSS Menu
כתבות
OpenCube CSS Menu


אירופי ואפריקני שחברו יחד
  

הזית האירופי Olea europaea שעונת המסיק שלו נמצאת בעיצומה, מלווה בגן הבוטני בעץ דומה וצנוע יותר – הזית האפריקני. מה עוד לא נאמר ונכתב על עץ הפרי החשוב ביותר בתולדות הציוויליזציה ותוצרו המפורסם – השמן, הוא היצהר שבמקורותינו?

 

זית אירופי בשפלת יהודה

 

הזית שחרר את האדם מן התלות במדורה הפראית והבלתי יציבה ואפשר לו לעסוק בפעילות מנהלית ותרבותית גם בשעות הלילה, לאורם הבהיר של נרות השמן. מוצאו של הזית באגן הים התיכון עד ישראל,  בה הוא גדל בר בכרמל ובגליל המערבי, לרוב כשיח בעל פירות קטנים שענפיו הצעירים קוצניים מעט.  פירות זית בר נאספו על ידי האדם עוד לפני 7000 שנים כפי שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות יבשתיות וימיות בארץ. פרטים בעלי פירות גדולים ותכולת שמן גבוהה, אותרו על ידי החקלאים הקדמונים, כבר באלף הרביעי לפני הספירה. מאוחר יותר השתמשו בגרופיות זית ובהרכבות, ליצירת עצים זהים בתכונותיהם ופיתחו מהם גידול חקלאי, שהתפשט במהירות לכל ארצות הים התיכון ומעבר לו.

 

הזית התרבותי, הנמנה על שבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל, היה נפוץ מאד כבר בתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל: "זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל-גְּבוּלֶךָ" (דברים כח,מ). שמן הזית, היה למרכיב חיוני, מוערך ביותר ואף מקודש בתרבויות הים התיכון ובעולם העתיק בכלל. הוא האציל קדושה וסמכות לכוהנים, נביאים ומלכים שנמשחו בו. המשכן וכליו נמשחו בשמן: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם.  וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם. וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ" (ויקרא ח,י). נחלת אשר התברכה בשמן משובח כמשתמע מברכת יעקב: "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ" (בראשית מט,כ).  במשל יותם, הזית הוא הראשון אליו פונים בהצעה למלוך על העצים אך זה מסרב בנימוס: "וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת, הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?" (שופטים ט,ט).

 

 זית אירופי בגן הבוטני

 

השימוש בזיתים למאכל החל מאוחר יחסית. במדרש במדבר רבה המיוחס לימי הביניים נאמר: "מה הזית הזה: זיתים לאכילה, זיתים לייבוש, זיתים לשמן ושמנו דולק יפה מכל השמנים ואין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (במדבר רבה ח).

 

מראהו הייחודי של עץ הזית על גזעו העבה והמפותל, עליו הכסופים ופירותיו הנאים, סימל בעיני הנביא ירמיהו את עם ישראל: "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר, קָרָא ה' שְׁמֵךְ" (ירמיהו יא,טז) ובהשראת פסוק זה נאמר בתלמוד הבבלי:
"הרואה זית בחלום שם טוב יוצא לו" (סדר זרעים, מסכת ברכות, דף נז). הזית מסמל חיי משפחה מאושרים: "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ" (תהלים קכ"ח, ג)
. הזית מקובל מאד כעץ
נוי. אין קושי להעבירו ממקום למקום כעץ בוגר, דבר המקנה לו יתרון  לעומת עצים המחייבים המתנה ארוכה מן הנטיעה ועד קבלת המופע הבוגר.

 

 זית אירופי מובל מן המשתלה אל עוד לקוח מרוצה

 

השימוש בשמן הזית לסיכת הגוף היה מקובל גם בקרב חסרי האמצעים: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן" (רות ג,ג)  והימנעות ממנו היה מסממני האבל: "הִתְאַבְּלִי נָא וְלִבְשִׁי נָא בִגְדֵי אֵבֶל וְאַל תָּסוּכִי שֶׁמֶן" (שמואל ב יד,ב). ישעיהו הנביא מנחם את גולי יהודה ואומר: "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל" (ישעיהו סא,ג). לשמן הזית ולתמצית עליו שימושים רבים ברפואה העממית. עיקרו של החומר הפעיל בזית הוא החומצה האולאית (כשמו היווני-לטיני של העץ), הידועה כנוגדת חמצון יעילה ביותר.

 

מפאת כבודו של הזית נאסר השימוש בעצתו לדישון המזבח, ולהסקת תנורים הותר להשתמש רק בעצים זקנים שחדלו להניב פרי. עצתו הקישוטית משמשת לגילוף כלים נאים ופסלונים. תעשיית הפקת שמן הזית באמצעות בתי בד היתה נפוצה ביותר בארץ כבר בימי קדם ועסקו בה הכנענים, הפלישתים, הישראלים, הפניקים וייתר עמי האזור. בתקופות                              
ארוכות היה ייצור מסיבי של שמן זית בארץ, הרבה מעבר לכושר הצריכה המקומי, השמן יוצא לאימפריה המקומית – מצרים (בה האקלים המדברי מנע גידול מסיבי של זיתים).

תשעים אחוזים ממטעי הזית בעולם נמצאים עדיין בארצות הים התיכון, במיוחד צרפת, ספרד, יוון טורקיה, איטליה ותוניסיה. מחוץ לאזור זה קיימים מטעים גדולים בסין, ארצות הברית (קליפורניה), אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד. עסקי שמן הזית והזיתים בכל העולם, מצטרפים למחזור עסקי שנתי של כעשרה מיליארד דולר.

 

במשק הישראלי נטועים עצי זית בהיקף של כ- 210,000 דונם ובכל שנה נוטעים עוד 2000-1500 דונם. רק 25,000 דונמים מיועדים לגידול זיתים למאכל והיתר להפקת שמן.  רוב שטחי הגידול אינם מושקים. גידול זיתים הוא אחד הגידולים הסבילים ביותר לתנאי בעל, אך היבול בתנאים אלו נמוך יחסית, במיוחד במטעים ה"עתיקים" שמניבים כ- 40 ק"ג לדונם - תפוקה מועטה מאד ליחידת שטח, בהשוואה לכל גידול חקלאי אחר. רק כ-15,000 דונמים הם גידולי שלחין. השקיה מבטיחה יבול גבוה של זיתים, מצמצמת את הסירוגיות – תכונה אופיינית לזית הבאה לביטוי בתנודות גדולות בכמות היבול משנה לשנה. עץ הזית עמיד גם להשקיה במים מליחים ומושבים - יתרון חשוב בארצנו השחונה.
הזית עמיד לטווח רחב של טמפרטורות ולחות. מטעים נרחבים מצויים באזור עכו ובקעת בית הכרם (נחלת אשר), שם גם מרובים העצים העתיקים. נטיעות חדשות מתבצעות גם בנגב וברמת הגולן. אצל ערביי יהודה ושומרון נפוץ ביותר גידול הזית בתנאי בעל, בעיקר לצריכה עצמית ומטעי הזיתים מהווים מרכיב מרכזי בנוף האזור. מטעי הזיתים הגדולים בארץ נמצאים כיום ברמת הנגב, הם בסך הכל בני 15-10 שנים ומושקים במי תהום מליחים. שמן הזית מזיתי הנגב נחשב איכותי במיוחד וזכה בפרסים רבים.

 

בעל עסק משפחתי הפועל באנדלוסיה זה מאות בשנים, השווה את תוחלת חייו של עץ הזית לתוחלת חיי האדם. הוא מתחיל להניב פרי בגיל עשר או שתים עשרה, מגיע לבגרות והשנים הטובות ביותר שלו הן בין עשרים לארבעים. אחרי גיל חמישים היבול שלו מצטמצם ואחרי גיל שמונים הוא מתדרדר מאד. כאשר העץ מגיע לגיל שמונים עוקרים אותו ונוטעים עץ חדש. מגדלים אחרים אינם מוותרים על העצים הבוגרים ומטפחים אותם על ידי גיזום מוקפד והרחקה מתמדת של גרופיות המתחרות בגזע הראשי. גם עצים שבעי ימים ועבי גזע מגיבים יפה לטיפול אינטנסיבי מסוג זה.

 

זית אירופי בגן כנסיית גת שמנים, ירושלים 4.7.2007

 

גזע הזית נעשה חלול בחלוף השנים ואין אפשרות לקבוע במדויק את גילו בשיטת ספירת הטבעות השנתיות. אך גילם של עצים המכונים על ידי ערביי הארץ "מן זמן אל רמאן" (מזמן הרומאים) מוערך במאות שנים. עצי הזית הגדלים בגן כנסיית גת שמנים בירושלים מפורסמים בגילם המופלג. מעריכים כי הצלבנים נטעו אותם לפני 900 שנים. רבות הדוגמאות של עצי דור שני הגדלים בטבעת רחבה סביב גזעו של האב הקדמון שכלה ואיננו עוד. עצים שמתפתחים מגרופיות זהים גנטית לצמח האם ומעניקים לעץ למעשה חיי נצח, שרק קטסטרופה כמו שריפה או עקירה עלולה לקטוע אותם.

 

 זית אפריקני בטבע בדרום אפריקה

 

הזית האפריקני Olea Africana הוא מין קרוב של הזית האירופי. ההבדל העיקרי ביניהם הוא גודל הפירות, שבזית האפריקני הם קטנים וחסרי ערך כלכלי. זהו עץ קטן בעל גוון עלים זהוב (ולא מכסיף). הזית האפריקני נפוץ עד דרום אפריקה במגוון בתי גידול סלעיים. למעשה הוא נפוץ לאורכה של אפריקה באוכלוסיות מקוטעות עד לצפון היבשת ולאגן הים התיכון. אוכלוסיות אלו משתנות בהדרגה מהזית האפריקני לזית האירופי ולכן חלק מהבוטנאים מתייחסים אל שני המינים כאל שני תתי-מין של זית אירופי. הזית האפריקני משמש ליצור רהיטים ועיטורים. ניתן להרכיב עליו הרכבות של זית אירופי לזניו השונים. בגן הבוטני למדנו כי הזית האפריקני הוא עץ קטן וחסכן במים שיכול להתאים לגינה הקטנה. הענפים נושאי הפירות הקטנים יכולים לעניין כענפי קטיף.

 

 זית אפריקני בגן הבוטני

 

ניתן לראות פרטים יפים של זית אפריקני בחלקת דרום אפריקה בגן הבוטני. עצי זית אירופי גדלים בכניסה לגן, בחלקת צמחי מרפא ותבלין ובחלקת הים התיכון. פרטים אחדים בחלקה זו בעלי עלים צרים ופירות קטנים ומקורם באוכלוסיות טבעיות ממערב הים התיכון.

 
כתיבה וצילום: ידידיה ירושלמי ואורי פרגמן-ספיר

13 בנובמבר, 2008
 

הגן הבוטני האוניברסיטאי, גבעת רם, ירושלים

www.botanic.co.il

 

   

תגובות
אין תגובות למאמר    להוספת תגובה  /  לקריאת כל התגובות
חיפוש צמחים מתקדם


משתלות שתילי הר, מחלף חמד ליד הכיכר, טל:  02-5345766  פקס: 02-5333014  shtileyhar@gmail.com  מפה-map        

שעות פתיחה: יום א' 14:00-07:30, ימים ב'-ה': 18:30-07:30 יום ו': 14:30-07:30, יום שבת: 10:00- 17:00

opening hours: Sun 07:30-14:00, Mon-Thu 07:30-18:30, Fri 07:30-14:30, Sat 10:00-17:00

              כל הזכויות שמורות למשתלת שתילי הר


פותח ע"י Guru4rent בניית אתרים